This is Aalto. A Professional theme for
architects, construction and interior designers

Call us on +651 464 033 04

531 West Avenue, NY

Mon - Sat 8 AM - 8 PM

מעלה

תכנון ועיצוב: רשא מנסור | מנחה: אדריכל יורם נידם

נצרת, השוק בעיר העתיקה

זקריאת אל
נאסרה

עיצוב ותכנון : רשא מנסור
מנחה : אדריכל יורם נידם
הסבר קצר על הפרויקט:

 "זקריאת אל נאסרה" מרכז קהילתי תרבותי המשמר זיכרון של דורות בעיר נצרת.

פירוש השם "זיכרון תרבותי" מהשפה הערבית ובהשראת התרבות הערבית נוצרית, דרך אוכל מסורתי ערבי וחפצים בעלי ערך וסיפור היסטורי.

ממוקם ב"בית פאוזי עאזר" שנמצא בשוק העתיק של נצרת שהיה בעבר נקודה חשובה בהיסטוריה בשל המסחר והשגשוג הכלכלי.

מטרת הפרויקט היא להחיות את השוק על ידי חיבור בין שימור המסורת והתרבות עם הדור הצעיר, דרך שימור העיצוב העות'מאני של המקום יחד עם עיצוב מודרני.

"זקריית אל נאסרה" מציע פונקציות בילוי והכרה היסטורית כגון: תאטראות, גלריה, ובתי קפה ברוח התרבות.

 הסבר מורחב על הפרויקט: 

הפרויקט שלי הגיע מהמילה הזיכרון תרבותי, ועניין אותי למצוא שיטות לשמור על הזיכרון וללמוד כמה הוא חשוב לנו וכמה הוא חלק ממה שאנו עכשיו. העיר נצרת היא העיר הערבית הגדולה בישראל, בעלת היסטוריה מפוארת וחשובה מבחינת דתית. הדור החדש ברובו אינו מכיר את התרבות וההיסטוריה של העיר. המחסור ביעד זה הינו גורם הרסני שמוחק את הקשר בין העבר להווה.
מטרת הפרוייקט שלי היא להניע את הפעלת הזיכרון מבחינת תרבותית והיסטורית וזאת על מנת להזכיר את יפי עברה של העיר הנצרת שהוא זה מגדיר אותנו בהווה שלנו ובעתידנו. כך כל דור חדש יוכל לזכור ולהכיר את ההיסטוריה של נצרת בצורה ברורה ומדויקת ביותר.

התחלתי לחפש ולחקור על ההיסטוריה בצורה עמוקה ואת הסיבה שגרמה לשוק בעיר שהיה בעבר נקודה חשובה בהיסטוריה בשל המסחר והשגשוג הכלכלי להיות נטוש ולמצוא לה פיתרון. חקרתי על הזיכרון שאנחנו יכולים לשחזר סיפור מסוים ששכחנו אותו דרך מילה, תמונה, חפץ, ריח, שיר, אוכל, סיפור וכו' במילה אחרת נכל להז­­כיר דרך החושים. יש כמה זיכרונות קולקטיביים לעיר שכל זיכרון תלוי בזיכרון הקודם, וזה מתחיל במי אנחנו? ואיך הגענו לכאן? מה התרבות שלנו? ואיזה דת ושפה העיר מציגה? כל  השאלות האלה הן נקודת התחלה על מחשבה לפרויקט. אחד הדברים שיכולים לעזור לנו לזכור ולהציג חלק מהיסטוריה החשובה הוא המבנה של השוק, הרצפה, אבנים, חלוקת החלונות, שכל זה שונה ממה שעכשיו ויוכל לסייע בהעברת הצורה של העבר.

העברת ההיסטוריה לא רק סיפור אלא גם דרך ריקודים מסורתיים, לבוש, שירים, כלי מוזיקה, דרמה, בשיטות האלה נוכל למשוך את תשומת לב הצופה ונעביר לו בשיטת כיפית ונשתף אותו עם השחקנים כדי שירגיש שהוא חלק מהסיפור. כי הסיפור נשמר ברגע שהאדם יהיה באירוע וירגיש חלק ממנו. אבל לראות ולהקשיב לא מספיק כדי להזכיר עדיין חסרים הריח והמגע החושים האלה עוזרים לבן אדם לזכור יותר ולשמור בראש שלו מה היה ואיך היה.

אם טועמים אוכל מסוים ופתאום נזכרים איפה אכלנו ואותו ובאיזה מקום ואיך נראה המקום ומה הקטע שהיה ומי נכח איתנו כל זה עובר לנו בראש ברגע שאנחנו טועמים ביס קטן, לכן בחקירות שלי על התרבות של נצרת ושהיא תרבות ערבית פלסטינית מ-48 שיש אוכל מוכר ערבי שמסמל הזהות ערבית וזה חלק חשוב בהגדרה מי אנחנו לכן חשבתי על בית קפה שמעביר אוכל ערבי שיוצג ויוכן באותה שיטה ובעזרת אותם כלים שהיו בעבר.

נשאר לבסוף חוש המגע שזה עוזר לבן אדם להאמין לסיפור ולהרגיש אותו, וזה גרם לי לחשוב על הגלריה שמציגה בגדים, כלים למטבח, כלי מוזיקה, תמונות, כלי עבודה כמו מכונת תפירה, כלי נגרות וכו' כל זה ישלים את הסיפור למבקר\אורח או יזכיר לו מה שהיה בזמנים עברו.

הפרויקט שלי בנוסף לתיאטרון, גלריה, בית קפה ישלב בתוך הבניין הישן  עיצובי עבר ועיצובי עתיד ומילת המפתח כאן היא המשכיות כי אנו ממשיכים קדימה לעתיד ולא חוזרים אחורה אך יחד עם זאת נסמכים על זיכרון העבר כי הוא זה שמגדיר אותנו ותורם לזהותנו.

.Without memory, there would be no culture, no
civilization, no future

cultural memory

An old building is like a show.

You smell the soul of a building.

And the building tells you how to redo it.